ברנינג מן, שפע, מחסור וחורבן הבית

לשבוע ימים בלבד, הייתי חלק מעולם השפע

בעולם השפע שום דבר לא חסר לאף אדם, אם תלך עם תחושת רעב,
תוך רגעים בודדים תתקל במישהו שיציע לך ארוחת חינם. אם אזלו המים באמצע המדבר- רק תבקש מהזר הראשון שעובר לידך. ואם במקרה צללת לאבדון בשמש הקופחת- תהיה בטוח שפיה טובה תאסוף אותך אל משכנה. אם במקרה החלטת לבנות ארון, תוך דקות ייחלץ לעזרתך נגר שמבחין בגבולות היכולת שלך ואם צריך לחפור בור באדמה הקשה אז זה מיד יהפוך למיצג אמנתי שכולם ירצו לקחת בו חלק ולתרום עוד כמה סנטימטרים של מאמץ. איך זה עובד?

אלו הם עקרונות המקום:
▪ שיתוף רדיקלי כל אחד יכול להשתתף בפסטיבל מתוך כבוד והערכת השונה ושלילת דעות קדומות.
▪ נתינה הענקת מתנות ללא ציפייה לתמורה או מחויבות להחזיר טובה.
▪ ביטול הסחר על מנת לשמר את רוח הנתינה כל סוג של מסחר אסור. בנוסף, המשתתפים מתבקשים שלא לבצע עסקאות, לפרסם או להפיץ רעיונות מסחריים

ומותגים.

▪ תלות עצמית רדיקלית עידוד עצמאות, עשייה עצמאית וגילוי יכולות אישיות.

▪ ביטוי עצמי רדיקלי כל פעילות בפסטיבל וכל המתנות הניתנות הן תוצר של ביטוי עצמי ואף אחד חוץ מהיוצרים לא יקבע את תוכנן. למרות זאת, על הנותנים להבין ולכבד את מקומם ורצונותיהם של המקבלים.
▪ מאמץ קהילתי קהילת הפסטיבל מעודדת ומאמינה בעשייה משותפת ומקדמת כל סוג של עשייה קבוצתית, חיבור חברתי, מרחבים ציבוריים, עבודות אמנות וכל שיטות התקשורת המקדמות אותם.
▪ אחריות אזרחית כל משתתף בפסטיבל לוקח אחריות על עצמו ועל הסובבים אותו. המארגנים פעילויות בפסטיבל יקחו אחריות על שלומם ורווחתם של המשתתפים ויעשו זאת בהתאם לחוקי המדינה.

▪ אי השארת עקבות מתוך רצון לשמור על הסביבה, אין להותיר פסולת או כל סימן אחר שיפגע בסביבה.

▪ השתתפות שינוי מסוים באדם או בחברה, יכול לקרות רק תוך כדי השתתפות אקטיבית בנעשה. לכן, כולם מוזמנים להשתתף בפסטיבל.

▪ אי אמצעיות חוויה המשתתפים נקראים לחוות את עצמם ואת סביבתם בצורה טבעית ובלתי אמצעית.והשאלה הבאה- מה יגרום לזה לא לעבוד? נניח שבאופן גורף יש מצוקת מים ומזון, נניח שהייתה סופת חול שהעיפה כמה אוהלים וכעת אין לכולם קורת גג. יכול להיות מצב של חסר. במצב של חסר יש שלוש אפשרויות- א. מקפלים וזזים ליעד הקרוב, ב. מתחילים לגזול אחד מהשני, ג. מתחלקים במעט שיש.

למזלי מצב כזה עוד לא קרה בברנינג מן. אבל ניסיתי לחשוב איך זה עובד מחוץ למעבדת הברנינג מן. חסר נקודתי גורם לתנועה של פליטים ברחבי הגלובוס שנאלצו לעזוב את אדמתם ולמצוא מקום בטוח עבורם. באופן טבעי הפליטים מגיעים למקומות שהכריזו על עצמם כעל תרבויות שפע ולמרבה הפלא בתרבות השפע יש מספיק אך לא לכולם. במדינות ה”שפע” הגזילה היא חלק בסיסי בפעולות היומיומיות וההתחלקות נתפסת כתיאוריה בזויה שמאיימת לפגוע בשפע.

זה שבעולם יש מספיק משאבים לכולם זה כבר מזמן לא סוד, אז איך יש חומר ובכל זאת אין תרבות שפע?!
בתרבות שפע אמיתית אין בעיה לחלוק כי אין תחושת חסר. בתרבות שפע אמיתית אף אדם לא צריך להגן על גבולותיו כי אין סיבה שמישהו ירצה לפגוע בך או לקחת ממך משהו- פשוט כי כבר יש לו. אז למעשה אלו שטכנית משופעים בכל טוב וכתוצאה מכך מקיפים עצמם בחומות וגדרות, אלו שמבקשים לעצמם עוד ועוד ולא רואים את טובת הכלל- הם החיים בתחושת החסר הגדולה ביותר.

 המסקנה המתבקשת היא ששפע אמיתי מתקיים רק בחברה המושתתת על נתינה שלא תלויה בדבר ורק נתינה שלא תלויה בדבר תהפוך כל אויב לאוהב. וברוח ט’ באב: ”על שנאת חינם נפלנו ובאהבה נתרומם