Share on Facebook

Jason Collins Exclusive First Interview with George Stephanopoulos

Share on Facebook

I’m from Gaza

WISHES FOR PEACE AND PERSONAL POINT OF VIEW

I guess you watch the news, I guess you get lots of opinions and people who explain why Israel should attack or stop attacking.

personally I’m sad, sad that us, human beings letting ourselves kill each other. I can hardly eat while thinking about all the suffering around me.  The suffering is happening in Gaza and in Israel. Children and people are dying for no special reason, only for the ego fights of some guys that wants to show the world who is the strongest.

I wish for you guys to wake up soon and acknoledge your weakness.

I wish for the rest of us that we will be able to forgive, and above all I wish it to stop ASAP.

Please, let us all stop blaming, and start see the world as one.

Share on Facebook

Share on Facebook

אני, את והמלחמה הבאה

המשביר/ בר קיימא- המילוט שלי מהמטריקס

http://barkayma.co.il/
המשביר- המילוט שלי מהמטריקס.
אם ברצונכם להגיע ממרכז תל אביב ליפו/ איילון דרום ואתם מוצאים את עצמכם תקועים בפקק הנצחי של דרך יפו,
אז תדעו שאפשר להימלט. נכנסים ברחוב המשביר ומשם סימטאות פלורנטין ייפלטו אתכם היישר בצידה הדרומי של העיר.
בכל פעם שאני עוברת ברחוב המשביר, מחייכת לעצמי ששוב שברתי את השיטה ואני לא הולכת להיתקע בין צפירות וקללות, אני מציצה במילוט הנוסף שצמח ברחוב זה.
הבר קיימא- אני לא זיכיתי את עצמי בכרטיס חברות מהסיבה הפשוטה שאני מחוץ לרדיוס ולכן סיכמנו על ידידות וכמה דקות מזדמנות פה ושם בגן עדן.
הבר קיימא, מעבר להיותו מקום מזין וטבעוני, מציע מרחב תרבותי במחירים נוחים לכל כיס.
Share on Facebook

הבית בנוף

שלום, אני איה ואני מכורה

זה התחיל בסופשבוע בסוף הקיץ, היו שם הרבה חברים וחברים של חברים עם המון ילדי חופש שרצים ומטפסים על העצים. אל כל מקום שהבטתי נתקלתי בכריות, שטיחים, ריהוט עץ ויער מכשף. מאז לא יכולה להפסיק לחלום את המקום ו..להיות בו

באמצע שבוע מבלה את זמני במרכז אך המחשבה תמיד נודדת אל היער המכושף ותחושת הבית שמחכה לי בין קברי הצדיקים של יער בירייה, לא רחוק מראש פינה

?עוברת אורח שאלה אותי: מה זה המקום הזה

אז נתתי את ההסבר הקבוע- יש פה צימרים ומקום לסדנאות ולאירועים גדולים ובכל סופשבוע עורכים במקום אירועי תרבות ולאורך היום מוגשות ארוחות בוקר צמחוניות ומפנקות

?היא התעקשה והמשיכה לשאול- אז מה בעצם מייחד את המקום הזה מכל בית הארחה אחר

מבלי להכין תשובה מראש עניתי בפשטות-זהו בית. בבית אפשר לנוח, לאכול מאכלים ביתיים , לקבל מזון רוחני, לשמוע מוזיקה טובה, לצפות בסרט, אפשר להתפנק בצימרים או לפתוח אוהל ובעיקר- תמיד מרגישים שיש מקום שאפשר לחזור אליו

אז השבוע חוזרת גם לבישולים וגם לניגונים ושמחה לבשר שהתוכנית האמנותית לחודש הקרוב כבר מלאה בהפתעות טובות

!זהירות! זה ממכר

:עדכונים על הופעות ושאר פעילויות ואירועים

http://www.banof.co.il/
Share on Facebook

Share on Facebook

?ראיתם פעם סלע שהלב פועם בו

ישראל סלע, החל את פרוייקט הלב לפני כשני עשורים. מדובר בפרויקט שתומך בנוער בסיכון בדיוק בשלב בו כל שארהמערכות נוטשות אותם. בשלב זה ישראל וחבריו המופלאים נכנסים לתמונה ומספקים מערך תמיכה כולל על מנת לסלול יחד עם בני הנוער דרך חדשה. מדובר במערך כוללני כשהפן התרבותי תמיד פועם בלב ההתרחשות ובמיוחד בתחום המוזיקה והקולנוע. אירית נומה- רכזת תחום הקולנוע החברתי היא בין החלוצות ששילבו עשייה קולנועית בעבודה עם נוער בסיכון

ישראל סלע עצמו מוזיקאי ששואב השראה רבה מפועלו החברתי ובכל שנה מקיים מופעי תמיכה לעמותת הלב.

ישראל סלע, אירית נומה, מאיר סטאר ועמותת הלב הצליחו ליצור את הנוסחה בה היצירה היא המנוע לעשייה החברתית והעשייה למען החברה מניעה ומהווה מקור השראה ליצירה.

מופע מלב אל לב

ההופעה ברביעי 24/10 במרכז עינב.  גם דודו טסה יהיה שם

http://www.youtube.com/watch?v=s9lUcDUfm3w

 

Share on Facebook

Numbered

A beautiful and sensitive Movie directed by Dana Doron & Uriel Sinai and produced by Hilla Medalia & Neta Zwebner-Zaibert (knowproductions)
23-10, Cinematheque Holon – The ” 48th. Chicago International Film Festival “: Tomorrow, October the 14th.

It’s unique by its beautiful photography and close up on people’s soul.

It’s very gentle in a way that the directors don’t tell you what to think.
Everyone can make its own interpretation and no one can stay indifferent.

For me, it’s not really about the Shoah as it’s seems too. It’s about identity. Share on Facebook

Share on Facebook

time has come – Israeli Burning Man 2012

Huge thanks, love and appreciation to the team who let it come out in israel!

Enjoy :)

Council of light
Share on Facebook

מ-אבק למהפיכה

 זה לא שאני נגד המאבק, אני פשוט בעד מהפכה.

ואני לא מתכוונת למהפכה שבה עורפים ראשים  ומוצאים את האשמים כי אין בכך שום דבר מהפכני,

been there, done that…

מהפכה זה אומר להסתכל על הכל הפוך.  התרגלנו לחשוב שיש שחור שיש לבן, שיש צדק ויש טעות, וכמובן שהצדק נמצא תמיד אצלי…אז מה ההיפך מהסדר הקיים? נראה לי שרובנו נסכים על כך שהסדר הקיים הוא דיי כאוטי, יותר מדיי עוולות בשביל למצוא הרמוניה במציאות הקיימת. אז אם הסדר הקיים הוא כאוטי הרי שהכאוס הוא ההיפך – אותו ההיפך המיוחל!!!

אז איך מביאים כאוס? נרגעים אל תוך חוסר הידיעה, יוצאים לרחובות למפגשים רנדומליים, מוצאים את המשמעות בכל   רגע “סתמי” ככל שיהיה, מפלרטטים ללא הרף עם ה”סדר” הקיים ומוכנים לקום לבוקר חדש ולהבין שמה שכתבתי בליל אמש ממש רחוק מלהיות נכון כאן ועכשיו

http://www.facebook.com/events/342046859218026/

Share on Facebook

יציאה מרגשת ומיוחדת לראש השנה

כן אני יוצאת מהארון.
מסתכלת על זה נוכחה.
אני לא אוהבת חגים.
הם מזכירים לי את כל מה שאין לי.
Copyright © 2012 by Noya.AlonShare on Facebook

המחאה מתה ובמותה ציוותה לנו את השיתוף

וידוי- יש עדין לא מעט דברים שגורמים לי להתעצבן . ניכוס רעיונות והצרת ההיקפים שלהם זה אחד הדברים שגורמים לי לירות על המקלדת.

יכול להיות שהעצבנות נובעת מתחושה כזאת שאין לי מקום, שנגסו לי בפיסת טריטוריה. ואכן זהו שורש עמוק מאד להשתחרר ממנו כי זה לא ממש משנה אם נולדתי בצד זה או אחר של הגבול- עדיין ינקתי יחסים של כיבוש עוד לפני שידעתי להגיד “הפרדה”. ודווקא מה שהקפיץ אותי הפעם זה היה פוסט שמחפש יוזמות וקבוצות שהחלו בעקבות המאבק החברתי.  מבחינתי המאבק מת ברגע שהבנתי שהאנרגיה ממשיכה להיות מופנית כלפי הפרדה. מי שפעיל ומי שאינו פעיל, מי שמאמין במאבק ומי שציני כלפיו, מי שאשם במצב ומי שמנסה לשנות את המצב

כך או כך נוצר גוף וירטואלי שקורא לעולם חדש ולהחרבת העולם הישן- הקשר נשמע קלוש אבל לא אכפת לי להסתכן. אם כבר החלטתי לנפץ את האשליה שיציאה מהארון שמורה רק  להומואים  אז לוקחת צעד קדימה את ניפוץ ההגדרות

ראשית רציתי לשאול מה עם יוזמות שקרו טרום רוטשילד. האם הן לא היו חלק ממה שהכין את הקרקע לרוטשילד? האם לפחות חלקן לא היו הראשונות להצטרף ולתמוך?

ואם כבר מדברים על יוזמות וארגונים- מה עם אנשים פרטיים? מה עם קהילות קטנטנות שלא מתוחמות תחת אג’נדה או תחום פעולה מסוים? איפה עובר הגבול בין מה שהוא מאבק ומה שאינו שייך למאבק?

אהה זהו יצא המרצע מהשק- “שייך”  המילה הזו היא פוסט בפני עצמו ואיפה שהיא מציצה אז הפיוז העצבני שלי קופץ.

המאבק  היה הפנטזיה של כולנו להיות שייכים. לרגע חיינו את החלום הזה אבל האם באמת  כולנו שייכים כשיש 99% מול1%

האם כולנו שייכים כשיש טייקונים להיאבק בהם? האם כולנו שייכים כשיש כל יום יציאה כנגד אנשי ציבור ואנשים פרטיים שנחשפים על מעלליהם השליליים?

ברגע שיש מאבק שמופנה כלפי  אשם זה או אחר אנחנו ממשיכים לשמר את השיטה הישנה של הפרד ומשול. אז ברור שאני לא באה להגן על מעשיהם הנבזיים של הטייקונים ובעלי בריתם הפוליטיקאים. אני באה לאתגר את המערכת, כולל את המערכת של עצמי ולחפש את השייכות  הכוללת גם את הצדדים האפלים של האנושות. להרגיש חמלה כלפי יצור פגיע וחסר כל זה די פשוט (אפילו שגם זה כבר לא מובן מאליו) האתגר שאני מציבה לעצמי כעת הוא למצוא את החמלה כלפי השנוא עליי מכל כי בסופו של דבר גם הוא חלק מהאורגניזם הזה שנקרא אנושות.

  ולכן אם יש מאבק הוא לא כנגד אדם זה או אחר או שיטה זו או אחרת . אם השלום מתחיל בתוכי אז גם המאבק מתחיל בתוכי ושניהם אחד .

עכשיו בטח יקפצו פה כמה פיוזים של “פעילים” : גם מצטטת את שרי אריסון וגם מבקרת את קהילת המאבק

החלק הראשון נכון- ציטטתי את שרי אריסון. לגבי החלק השני אין בכוונתי לבקר פעולה מסויימת או אדם מסוים. כל הפעולות מבורכות, היוזמות מופלאות והאנשים שעומדים מאחורי היוזמות האלו הם אנשים יקרים וטובים שלא מפחדים להתמסר ולתת.   הדבר היחיד שאני מבקשת זה לפוצץ את הבועה, לשבור את החומות וההגדרות שמפרידות ומצמצמות ובכלל מדברות במונחים של הצלחה וכשלון בנוגע למאבק החברתי. האם אין בכך משום התנצלות והפרדה נוספת? האם אין בכך משום היאחזות בגוף וירטואלי, בכלוב זהב גדול יותר? האם לא הגיע הזמן לצאת גם מהארון הזה שנקרא “מאבק”? אפשר לפרסם מה המאבק הניב עד כה אך אני מציעה לקחת את זה צעד אחד קדימה. אולי בנוסף ל “הישגי המאבק” ניתן לצייר מפה אלטרנטיבית ,ולאו דווקא על פני הציר הלינארי של לפני ואחרי 14 ביולי.   והמיפוי הזה ייתן תמונה של כלל המאבקים החברתיים, היוזמות למציאות בר קיימא, התפתחות התרבות, הטכנולוגיה , המדע והידע, יחסי  הגומלין בין הפרטים והקבוצות ויחסי הגומלין של הסביבה האקולוגית הרחבה בה אנו חיים

?ולאן כל זה מוביל

(מתוך מבצע לב פתוח)

החיים מלחמה הם אך גם שלום, על צבאנו לבחור כעת בין חיי נצח של חלחלת מלחמה, אובדנים בגוף ובנפש או בשלל גון (גם יגון) ושלום

מלחמה בחלום או שמא שלום בדמיון? מלחמה בדמיון ושלום בחלום? מלחמה ושלום והיום-יום? סתם- עוד יום

לא סתם ממש עוד יום, לא שונה במיוחד, לא דומה במיוחד, פשוט, מיוחד, יום אחד ובו יקיצה טבעית בשעת בוקר מוקדמת, חולמנות בוקר קצרה ויציאה מהמפתן עם תשוקה אדירה לרחובות, לריחות, לחיים ולו רק בגלל הסיבה הפשוטה החותכת- שיש עוד אין סוף שאפשר בו ללכת”

: התמונה לקוחה מהבלוג של אמן ששווה להכיר

http://www.nakedpastor.com/2012/07/05/freedom-isnt-a-bigger-cage/

Share on Facebook

המערכה על היחסים

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=463

רגע לפני ההפצצה על אירן

 ?”רגע לפני ההפצצה על אירן, או בנימה אופטימית – “שוב מנשבות רוחות מלחמה ועכשיו (כמעט) כיפור ומה נשתנה

אני משתנה, מתגייסת לצבא ההגנה למדינת לב פתוח, אוספת את מיטלטלי ,שאריות אומץ מהתקופה שטיפסתי על .גדרות ללא פחד ואמונה ארוזה במנות קרב

 אורזת ויוצאת אל עבר

“המערכה על היחסים”

.לפתוח את הלב תחת מטר טילי הבר חלוף

יש לתת לה ללכת לדרכה, לפרוח, להיות חופשיה מאשמה

הכוח בודק את גבולות הגיזרה ומפרק מוקשים בשדות המפורזים

המטה מודיע שיש להסיר את כיפת הברזל

“ולהיישיר מבט אל עבר האהבה

Share on Facebook

Share on Facebook

Flying Objects in the sky of Israel- Wake up- Bring the government down to earth!

http://www.uru.org.il/

check out their site :) Share on Facebook

דהרמה ואקטיביזם

דהרמה ואקטיביזם
יש משהו טבעי ומנוגד בו זמנית בחיבור בין מדיטציה לאקטיביזם. מדיטציה על פניו נשמעת כמו אי עשייה, התבוננות פנימה והתכנסות. בריטריט כזה לא מכינים שלטים, לא מפגינים ולא מדברים על דעות ואג’נדות. ריטריט בהגדרתו נועד לשלוף אותנו החוצה מההוויה היומיומית ולייצר מעין תנאי מעבדה שמאפשרים לדברים אחרים לקרות. אז איך בכל זאת זה מתחבר לאקטיביזם?
בשנה שעברה השתתפתי בריטריט הזה, הכרתי את הקשת הרחבה של האקטיביזם. אקטיביזם מתחיל בהתכווננות ובדרך בה אנו ניגשים לעניין זה או אחר. תארו לכם שוטר תנועה שחונה באמצע הכביש או מפגין שבדרכו להפגנה בעד השלום רוצה להרוג את זה שחתך אותו בכביש…הריטריט מזמין אותנו להתבונן בדרך ובכוונה שעומדים בבסיס הפעולות שלנו.
כל כך התרגלנו למציאות של הפרדה, של “התמקדות” בדבר אחד בלבד, של “מטרה” שמקדשת את האמצעים.
השילוב הזה בין דהרמה לאקטיביזם פותח את הדרך לחיבור- עשייה החוצה מתוך חיבור פנימה, חיבור בין עשייה לאי עשייה, חיבור בין האישי לציבורי וחיבור בין אנשים שפועלים כביכול בקבוצות שונות למען מטרות שונות אך למעשה כולנו נעים באותו המרחב.
בדרך כלל אני מאד נהנית מהעובדה שבריטריט לא צריך לדבר ולתקשר עם הסביבה, הריטריט הזה כן כלל מעט דיבור, בדיוק במידה הדרושה בשביל לשמור על ההתבוננות פנימה יחד עם ההשראה מן החוץ.
באופן אישי קיבלתי הרבה כלים וחוויה שחבל לצמצם לתיאור מילולי ועם בונוס אדיר כי מצאתי שם את הפרטנרית הראשונה שהצטרפה אליי ל”מבצע לב פתוח”.

http://www.facebook.com/events/374158575989734/

Share on Facebook

להיות נאור ולשתוק?! מאת אקטיביזן

לחשוב שיש הגדרה זהותית אחת שתתפוס את כולם זה אבסורד כמו לחשוב שיש אמת תרבותית אחת שכולם צריכים לשאוף אליה. כל אחד מאיתנו הוא פסיפס של זהויות והזדהויות, של בחירות ושל הגדרות, ששמנו לעצמנו וששמנו בשבילנו.Share on Facebook