אמא תעשי לי אבא – Mom make me a dad

Posted on December 19, 2012 by Comingout coil

https://www.facebook.com/events/267887830001372/

אמא תעשי לי אבא
היא התערוכה השנייה שאני מציגה בקונטיינר.

הקונטיינר.

זה מתחיל להרגיש קצת כמו בית. בשיחה שהיתה לי עם אסף בסוף הקיץ, הוא אמר לי שלקראת החורף הוא רוצה לחמם את הקונטיינר, והזכיר לי שהולך להיות כאן קר בדצמבר. התחלנו לחשוב ולגלגל רעיונות. מהתחלה רציתי לעבוד עם בגדים. החיים שלי מלאים בבגדים, אני אספנית שיטתית של בדים ופריטי-לבוש, יש לי אהבה גדולה לטקסטיל ולאופנה, וברזומה שלי יש גם כמה אפיזודות של עיצוב טקסטיל.

טקסטיל.

בד זה החומר הראשון שבו מתעטף תינוק כאשר הוא מגיע לעולם, ובד זה גם החומר האחרון שעוטף אותנו כשאנו נפרדים מהחיים. בין לבין, מדי יום ביומו, בד זו הכסות של רובנו. למשל עכשיו. זה מרכיב משמעותי בתפיסת היום יום (והלילה לילה, אם אין מזל בחיים) של כל אחד מאיתנו. לכל אחד מאיתנו יש רגישות שונה אליו. לכל אחד מאיתנו יש יחסים משלו עם עולם הבדים של חייו.

טכניקה.

אז החלטתי לעבוד עם בגדים. הרצון היה להפציץ את החלל בבגדים. כמובן שכריסטיאן בולטנסקי היה במחשבות שלי ללא הרף. אחת המטרות שהצבתי לעצמי היתה להשתמש באותה טכניקה של תלייה, אבל ליצור ממנה מנעד אחר של תחושות. ימים ולילות אספתי, התבוננתי, מיינתי, בחרתי, תליתי, בדקתי, הורדתי ושוב תליתי, ושוב הורדתי. וכך אינספור פעמים עד שהבנתי מה בדיוק ברצוני לעשות. הכתובת היתה על הקיר מלכתחילה. עוד לפני שפתחתי את המעבדה, הדבר הראשון שעשיתי היה לתלות ציור שהבאתי עימי: פרפר רורשך (הוא עדיין פה איפשהו). ואז זה היה ברור, ממש מובן מאליו, שלשם אני הולכת. אז שוב אספתי, התבוננתי, מיינתי, בחרתי, תליתי, בדקתי, הורדתי ושוב תליתי. הקושי הגדול היה להפוך את הררי הבגדים לפלטה, כי את חלקם קיבלתי ממספר רב של אנשים, ואת היתר הבאתי מתוך הארונות שלי ושל בני משפחתי, בלי שיכולתי לדעת מראש את הגודל, המינון והצבע.

השם.

השם של העבודה “אמא תעשי לי אבא” זה משפט שבתי אמרה לי לפני כשנתיים.

דרך הפעולה שלי היא שקודם עובדים-עושים-מייצרים ורק אחר כך נותנים לזה שם, וכך באופן אינטואיטיבי הגיע המשפט הזה להיות הכותרת של התערוכה. אני עובדת כמעט בכל המדיומים לכן על הקירות תמצאו כמו כן רישומים ציורים ועבודות טקסטיל נוספות.

תודה.

לכל האנשים שנתנו יד לפרויקט. אושרי שעשוע, מיכל ברקת, צ’סקה גרימבלט, שרון אקר מיכאל, שולי בר דוד, משפחת זיו, עלמה סיון, נטע אמיר, רוני זנובסקי, אלה גרינבאום, קידה נוימן, אבלין קלוגר קדיש, נורית ורבין מעמותת אישית, ומשפחתי היקרה. תודה למעיין המופלאה ולחברים שעזרו לאורך כל הדרך. וכמובן לאסף ווינס שאפשרו את זה, למירב לנועה ולכל צוות הקונטיינר (ע”ע).

נלי הורוביץ, דצמבר 2012 Nely Horowic